אריק לבנת

אריק לבנת, יליד 5 ביולי 1967, הוא סקסופוניסט, חלילן, מלחין ושחקן, ומהסקסופוניסטים הבולטים בישראל. הקריירה שלו נמשכת יותר משלושה עשורים, על הבמה, באולפן ועל המסך.

את דרכו המוזיקלית החל בלימודי חליל קלאסי אצל סרג'יו פיידמן מהתזמורת הפילהרמונית הישראלית. בהמשך למד חליל ג'אז אצל רומן קונצמן, סקסופון אצל פטר וורטהיימר, ותיאוריה וקומפוזיציה אצל מנחם ויזמברג ואילן מוכיח. בשירותו הצבאי היה סולן בתזמורת צה"ל. לצד המוזיקה סיים את בית הספר למשחק של יורם לוינשטיין ותואר ראשון בהיסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. הוא שיחק בתיאטרון חיפה, בבית ליסין, בתיאטרון הפרינג', בתיאטרון אורנה פורת לילדים ונוער ובתיאטרון הקיבוץ, ובסדרה "כחול עמוק" בערוץ 3 בכבלים.

ב־1990 יצא בהד ארצי "זה שאינך רואה", אלבום הבכורה של "האחים לבנת", ההרכב שהקים עם אחיו, אביב לבנת. האלבום הוקדש לאביהם, הטייס ארנון לבנת, שנפל ביום הראשון של מלחמת ששת הימים, חודש לפני שאריק נולד. האחים פיתחו שילוב ייחודי של ג'אז מקורי, מוזיקה יהודית ויידיש, והוציאו שבעה אלבומים. את האלבומים שאחרי אלבום הבכורה הוציאו בלייבל שלהם, "טווס הזהב": "הגיון הנפש העצובה" (1997), "Jewish Jazz Live in Poland" (2001), שהוקלט במועדון Blue Note בפולין במהלך סיבוב של 15 קונצרטים, "חלום של ילד" (2002), שזכה בפרס נוצת הזהב של אקו"ם, "כשיאש נסע" (2004) ו־"Manger Ballads" (2007), שהופק בלונדון עם הלן בר. בנוסף יצאו הסינגלים "בשנה הבאה" (1995), "תוקם מדינת ישראל" (2004) ו"מדינת היהודים" (2005).

האחים הופיעו בפולין, בצ'כיה, בבולגריה, בצרפת, בבלגיה, בשבדיה, באנגליה ובארה"ב, כולל קונצרט חגיגי באו"ם והופעה עם סטיבי וונדר בפני נשיא ארה"ב ביל קלינטון. על המוזיקה שכתבו להצגה "Jacob Jacobson" בתיאטרון בלומסברי בווסט אנד בלונדון זכו בפרס Millennium Award הבריטי.

ב־2002 יצא אלבום הסולו הראשון של לבנת, "אריק לבנת", עם מוזיקה מקורית ושירים, בהפקה משותפת עם אביב. אלבום זה נמנה גם בין שבעת האלבומים של האחים לבנת. מאז מפיק לבנת את אלבומיו בעצמו. לאורך השנים הקליט והופיע עם מיטב האמנים, ביניהם סטיבי וונדר, מתי סרי, מאיר אריאל, עינת שרוף, מירי אלוני, ששי קשת, עפרה חזה, צביקה פיק, ריקי גל, מרגלית צנעני, שלומית אהרון, הכל עובר חביבי, הגבעטרון, אילן גלבוע, גלי עטרי, שימי תבורי, יהורם גאון ודנה ברגר. הוא זכה במלגות של קרן התרבות אמריקה־ישראל בתחום הג'אז.

בטלוויזיה הגיש תוכניות לילדים ולנוער בטלוויזיה החינוכית ובערוץ 2, ביניהן "חדש בעיניים" (1994 ו־1995, עם מאיה להט), "חמשמח", "יום מוסיקה" ו"זה מזה". מהתוכנית "זה מזה" נולד אלבום הסולו השני שלו, "לב אוהב" (2010), שירים וסיפורים לילדים ולמשפחות. את מופעי הילדים שלו הוא כותב ומפיק בעצמו: "צליל משותף" עם חן צימבליסטה בתיאטרון אורנה פורת, שהועלה יותר מ־250 פעמים, "אריק בארץ הסקסופונים", יותר מ־1,000 הצגות, ו"סקסופון מהסרטים", יותר מ־600 הופעות. לצד המופעים יצר את הספר והתסכית "הלב של אריק" ואת סדרת הטלוויזיה לילדים "שאגת האריה".

לבנת לימד במגמת הג'אז בתלמה ילין ובקונסרבטוריונים ברחבי הארץ, ושימש בוחן מוזיקאים מצטיינים בצה"ל, בקרן אמריקה־ישראל ובמשרד החינוך. על הבמה הדרמטית העלה את "הטקס הפרטי שלי", מחזה אוטוביוגרפי שכתב עם המחזאי והבמאי יאקי מחרז, ובו הוא משחק ומנגן. יחד עם אביב ייסד את קרן "רז־רם", שפועלת באמצעות האמנויות למען ילדים יתומים ונזקקים.

ב־2025 יצא אלבום הסולו השלישי שלו, "צומת אתמול מחר": 12 שירים למילים מתוך ספר השירים של מרב יודילוביץ'. לראשונה בקריירה שלו הלחין אלבום שלם לטקסטים של יוצר אחר. את העיבודים וההפקה המוזיקלית עשה בעצמו, וגם עיצב את העטיפה וביים את הקליפים. לפני האלבום יצאו הסינגלים "היית ואינך" (2024), "ועכשיו געגוע" ו"מילים מילים מילים". את "היית ואינך" שלח למרב יומיים לפני 7 באוקטובר 2023. ב־2026 יצא הסינגל "My Road" עם יואב כהן.

כיום לבנת ממשיך להופיע, להקליט ולהלחין, ומנהל את Arie Productions, הסטודיו שבו הוא מפיק מוזיקה, וידאו ואתרים.